כלי חינמי · תכנון בולעים
כמה הפאנל שלכם בולע, בכל תדר?
בוחרים חומר ועובי, ורואים כמה הפאנל בולע בכל תדר, מהבס ועד הגבוהים, עם קו מקווקו בתחום שבו החישוב פחות אמין. במצב המתקדם אפשר להזין גם גודל פאנל ונתוני חומר מדויקים.
ביקור ומדידה: בדרך כלל 1,500–2,000 ₪ לחדר, לא כולל מע"מ. אם בוחרים לבצע את העבודה איתנו, חלק מסכום המדידה מתקזז מהפרויקט.
שכבות הבולע, מהחדר אל הקיר
פרמטרים פיזיקליים למודל JCA
ברירת המחדל מחושבת מהתנגדות הזרימה, לפי קשרים מקובלים לחומרים סיביים. אם יש לכם נתונים מהיצרן או ממדידה, אפשר לשנות כל ערך, והחישוב האוטומטי של אותה שכבה נכבה.
| מודל | סוג | נתונים שצריך | מתאים במיוחד ל | דיוק |
|---|---|---|---|---|
| Miki, ו-JCA בבס | משולב | 1: התנגדות זרימה, ושאר הפרמטרים מוערכים ממנה | רוב הפאנלים, כולל בס. ברירת המחדל במחשבון | Miki בטווח שעליו נבנה, ומודל פיזיקלי בבס, שבו Miki פחות אמין |
| Miki | אמפירי | 1: התנגדות זרימה | צמר סלעים, צמר זכוכית ופוליאסטר, כשיש רק נתון של התנגדות זרימה | טוב בטווח הרחב, וטוב מ-Delany–Bazley בתדרים נמוכים |
| Delany–Bazley | אמפירי | 1: התנגדות זרימה | השוואה למקורות ותיקים | טוב בתדרים בינוניים וגבוהים, פחות בנמוכים ובחומר צפוף |
| JCA | פיזיקלי (חצי-פנומנולוגי) | 5: התנגדות זרימה, נקבוביות, פיתול, אורך צמיגי ואורך תרמי | מגוון רחב של חומרים, כולל ספוגים וקצף, כשיש נתונים מהיצרן או ממדידה | גבוה בכל טווח התדרים, כשהפרמטרים ידועים |
| JCAL | פיזיקלי (חצי-פנומנולוגי) | 6: כמו JCA, ועוד חדירות תרמית (Lafarge) | ספוגים וקצף, ובמיוחד התנהגות תרמית בתדרים נמוכים | מדויק יותר מ-JCA בתדרים נמוכים |
| Biot | פיזיקלי מלא (פורו-אלסטי) | כ-9 עד 12, כולל תכונות אלסטיות של השלד | חומרים רכים שהשלד שלהם רוטט, למשל ספוג מודבק ללוח | הגבוה ביותר, כולל תהודות של החומר עצמו. לא כלול במחשבון, כי הוא צריך נתוני מעבדה |
בפאנל רגיל של צמר סלעים או צמר זכוכית על הקיר, Miki הוא בחירה מצוינת בתדרים הבינוניים והגבוהים. בבס, מתחת לטווח שעליו נבנה, המחשבון עובר בהדרגה ל-JCA, וזו ברירת המחדל. JCA ו-JCAL שווים בחירה כשיש נתונים פיזיקליים מהיצרן או ממדידה. בחישוב האוטומטי, בלי נתונים כאלה, הם נותנים תוצאה קרובה מאוד ל-Miki.
מה המספרים בגרף אומרים
- הציר האופקי הוא תדר, בהרץ (מספר התנודות בשנייה). משמאל הבס, מ-20 הרץ, ומימין התדרים הגבוהים, עד 20,000 הרץ. כל קו אנכי בגרף הוא פי 2 או פי 2.5 מהקודם, כמו שהאוזן שומעת.
- מקדם בליעה (α) הוא מספר בלי יחידות, בין 0 ל-1. הוא אומר איזה חלק מאנרגיית הקול שמגיעה אל המשטח נבלע. 0 פירושו שהכול חוזר לחדר, ו-1 פירושו שהכול נבלע, כמו חלון פתוח באותו גודל. כפול 100 זה אחוז: 0.48 פירושו ש-48% מהאנרגיה נבלעים.
- למה משווים לחלון פתוח? צליל שיוצא מהחדר דרך חלון פתוח לא חוזר אליו, ולכן חלון פתוח הוא בולע מושלם, עם α של 1. על זה בנויה היחידה של שטח בליעה, מ״ר סאבין, על שם Wallace Sabine, שמדד כך חדרים לפני יותר ממאה שנה: מ״ר סאבין אחד בולע כמו מ״ר אחד של חלון פתוח. למשל, פאנל של 2 מ״ר עם α של 0.5 בולע כמו חלון פתוח של 1 מ״ר. כך אפשר לחבר את הבליעה של כל המשטחים בחדר למספר אחד במ״ר, ולחשב ממנו את זמן ההדהוד.
- מרווח אוויר מהקיר עובד כשהצדדים סגורים. מרווח גדול מבערך 5 ס״מ מוריד את הבליעה לתדרים נמוכים יותר, בתנאי שהאוויר שמאחורי החומר לא יכול לנוע החוצה. לכן סוגרים את הפאנל מלמעלה, מלמטה ומהצדדים, למשל במסגרת. החישוב מניח מרווח סגור, וכך גם בדיקות המעבדה של יצרנים, שבהן השוליים של המרווח אטומים לפי התקן (ASTM E795). כשהצדדים פתוחים, האוויר והגל נעים לאורך המרווח ומסביב לחומר, והבליעה בבס שונה מהחישוב וקשה יותר לצפות אותה.
- בפאנל בגודל אמיתי, אפקט השוליים מוצג כשטח בליעה במ״ר, ולא כאחוז. שטח בליעה (מ״ר סאבין) אומר לכמה מ״ר של חלון פתוח הפאנל שווה. מקדם הבליעה של החומר נשאר בין 0 ל-1, והשוליים רק מוסיפים מ״ר בליעה לפאנל, למשל, פאנל של 120×60 ס״מ, ששטח החזית שלו 0.72 מ״ר, יכול בתדרים מסוימים לבלוע כמו יותר מ-1 מ״ר. במפרטים של יצרנים מחלקים את המ״ר האלה בשטח החזית, ולכן מופיעים שם לפעמים ערכים מעל 1.
- למה זה קורה: הבולע פסיבי ובולע רק את מה שמגיע אליו. בשולי הפאנל יש מעבר חד מקיר קשיח לחומר בולע, ושם הגל מתכופף (דיפרקציה). לכן נכנס אל הפאנל, דרך החזית והשוליים, גם צליל שעבר לידו. זה לא יותר אנרגיה ממה שמגיע אליו, אלא אנרגיה שמגיעה גם מהאזור שסביב החזית.
- מתי זה רלוונטי: לפאנל בודד, או לכמה פאנלים עם רווח ביניהם. פאנלים שצמודים זה לזה מתנהגים כמו פאנל אחד גדול, ולכן מזינים את המידה הכוללת שלהם ב«מידה אחרת». בחישוב זמן הדהוד מחברים את שטח הבליעה של כל הפאנלים.
- כמה זה מדויק: החישוב הוא מודל פיזיקלי מקובל (Thomasson), שמניח פאנל צמוד לקיר ושדה קול מפוזר. בפאנלים קטנים מאורך הגל הוא נוטה להעריך את השיא ביתר, לפעמים בעשרות אחוזים, ולכן כדאי לקרוא אותו כמגמה. התחום הזה מסומן בקו מקווקו ובכוכבית. את הערך בחדר עצמו רואים במדידה.
איך זה מחושב (לאנשי מקצוע)
החישוב לפי מודלים אמפיריים מקובלים לחומרים סיביים (Miki, Delany–Bazley), או לפי המודלים הפיזיקליים JCA ו-JCAL (Johnson–Champoux–Allard–Lafarge, שלד קשיח), ושיטת מטריצת ההעברה, עם קיר קשיח מאחור ותגובה מקומית, כלומר מרווח אוויר שסגור מכל הצדדים. לפאנל בגודל סופי נוסף חישוב של אפקט השוליים לפי המודל של Thomasson, עם עכבת הקרינה של משטח מלבני בכל זווית פגיעה. התוצאה מוצגת כשטח בליעה לפאנל במ״ר, כי השוליים מוסיפים מ״ר בליעה ולא משנים את מקדם הבליעה של החומר, שנשאר בין 0 ל-1. זו הערכה לפאנל צמוד לקיר, בלי הבליעה של דפנות הפאנל. בפאנלים קטנים מאורך הגל המודל נוטה להעריך את השיא ביתר, לפעמים בעשרות אחוזים, ולכן כדאי לקרוא אותו כמגמה. בשדה מפוזר ובמשטח אינסופי המקסימום התיאורטי של מקדם הבליעה הוא בערך 0.95, ולכן גם חומר מצוין מגיע כאן לבערך 0.9. ערכי התנגדות הזרימה טיפוסיים ומשתנים בין יצרנים. עם מרווח אוויר, החישוב בשדה מפוזר אופטימי מעט בבס, ומודל Delany–Bazley פחות מדויק בשכבות דקות וצפופות בתדרים נמוכים. הקו המקווקו, והכוכבית בטבלה, מסמנים תדרים שבהם היחס בין התדר להתנגדות הזרימה יוצא מהטווח שעליו נבנו המודלים האמפיריים (בערך 0.01 עד 1). שם, בעיקר בבס, התוצאה פחות אמינה. במודלים JCA ו-JCAL אין מגבלה כזו, והדיוק תלוי בפרמטרים. זה כלי תכנון נוח להשוואה בין אפשרויות, ובחדר עצמו המדידה מראה כמה בליעה צריך ובאיזה תדר.
מה קובע כמה פאנל בולע
שלושה דברים עיקריים: העומק הכולל מהקיר, התנגדות הזרימה של החומר (עד כמה קשה לאוויר לעבור דרכו), והמרווח שמאחוריו. חומר דחוס מדי מחזיר יותר צליל, ודליל מדי בולע פחות. הבחירה הנכונה תלויה בתדרים שהחדר צריך, ולכן מתחילים במדידה. ויש גורם רביעי שרוב המחשבונים לא מראים: גודל הפאנל. הבולע עצמו פסיבי, והוא בולע רק את מה שמגיע אליו. אבל בשולי הפאנל יש מעבר חד מקיר קשיח לחומר בולע, ושם שדה הקול משתנה והגל מתכופף (דיפרקציה). כך מגיע אל הפאנל גם צליל שעבר לידו, ופאנל בגודל סופי בולע יותר ממה שהשטח שלו לבד היה מראה, במיוחד בפאנלים קטנים ובתדרים הנמוכים והבינוניים.
רוצים בולעים שמתוכננים לתדרים של החדר שלכם?
מודדים, בוחרים חומר ועומק, ובונים לפי מידה.
שאלות נפוצות
מה זה התנגדות זרימה?
מדד לכמה קשה לאוויר לעבור דרך החומר, ביחידות Pa·s/m². בפאנלים אקוסטיים ערכים טיפוסיים הם בערך 5,000 עד 40,000. בערך באמצע הטווח מתקבלת בליעה טובה ורחבה.
למה הבליעה נראית גבוהה מ-100 אחוז במפרטים של יצרנים?
בגלל אפקט השוליים (Edge effect). הבולע פסיבי ובולע רק את מה שמגיע אליו, אבל בשולי הפאנל הגל מתכופף (דיפרקציה), ולכן מגיע אליו גם צליל שעבר לידו. כך פאנל בגודל סופי בולע יותר משטח החזית שלו לבד, במיוחד כשהוא קטן ובתדרים הנמוכים והבינוניים, ובמעבדה מתקבל ערך מעל 1. המספר הזה הוא שטח הבליעה של הפאנל חלקי שטח החזית שלו, ולא אחוז בליעה. מקדם הבליעה של החומר עצמו נשאר בין 0 ל-1, והשוליים רק מוסיפים מ״ר בליעה. לכן המחשבון מציג את מקדם הבליעה בין 0 ל-1, ובמצב המתקדם מציג את אפקט השוליים כשטח בליעה לפאנל במ״ר, לפי המודל של Thomasson.
המחשבון מתאים גם לבס העמוק?
בולע נקבובי צריך עומק גדול מאוד כדי לבלוע בס עמוק. מתחת לכ-100 הרץ בדרך כלל עדיף בולע ממברנה, מלכודת VPR או מלכודת מכוונת אחרת.
מה ההבדל בין Miki לבין JCA ו-JCAL?
Miki הוא מודל אמפירי שצריך נתון אחד, התנגדות זרימה, והוא מצוין לצמר סלעים, לצמר זכוכית ולפוליאסטר. JCA הוא מודל פיזיקלי שמתאר את הגל בתוך החומר בעזרת חמישה פרמטרים: התנגדות זרימה, נקבוביות, פיתול, אורך צמיגי ואורך תרמי. JCAL מוסיף פרמטר שישי, החדירות התרמית של Lafarge. כשיש נתונים מהיצרן או ממדידה הם מדויקים יותר, במיוחד בספוגים ובקצף. בלי נתונים כאלה, המחשבון מעריך את הפרמטרים מהתנגדות הזרימה, והתוצאה קרובה מאוד ל-Miki. במצב הרגיל המחשבון משתמש ב-Miki בתדרים הבינוניים והגבוהים, ועובר בהדרגה ל-JCA בבס, שבו Miki פחות אמין.
מה זה מ״ר סאבין, ולמה משווים לחלון פתוח?
מ״ר סאבין הוא היחידה של שטח בליעה. צליל שיוצא מהחדר דרך חלון פתוח לא חוזר אליו, ולכן חלון פתוח הוא בולע מושלם, עם מקדם בליעה 1. מ״ר סאבין אחד בולע כמו מ״ר אחד של חלון פתוח. למשל, פאנל של 2 מ״ר עם מקדם בליעה 0.5 בולע כמו חלון פתוח של 1 מ״ר. מקדם הבליעה עצמו הוא יחס בלי יחידות בין 0 ל-1, וכפול 100 זה אחוז מהאנרגיה שנבלעת.
למה מרווח אוויר מאחורי הבולע צריך צדדים סגורים?
מרווח של יותר מבערך 5 ס״מ מהקיר מוריד את הבליעה לתדרים נמוכים יותר, בתנאי שהאוויר שמאחורי החומר לא נע החוצה. לכן סוגרים את הפאנל מלמעלה, מלמטה ומהצדדים, למשל במסגרת. כך הבליעה קרובה לחישוב ולנתוני המעבדה, כי גם בבדיקות לפי התקן (ASTM E795) השוליים של המרווח אטומים. כשהצדדים פתוחים, האוויר והגל נעים לאורך המרווח ומסביב לחומר, והבליעה בבס שונה מהחישוב וקשה יותר לצפות אותה.
ספרו לנו על החדר. נחזור אליכם תוך יום עסקים אחד.
הכי מהר בטלפון או בוואטסאפ. מעדיפים לכתוב? השאירו פרטים ונחזור אליכם.
מה קורה אחרי שפונים
- חוזרים אליכם תוך יום עסקים אחד לכל היותר.
- שיחה קצרה על החדר ועל מה שהייתם רוצים לשפר.
- אם מתאים לכם, קובעים ביקור ומדידה.